ביקורות


Solid Tech HybridSolid Tech Hybrid

כמה מכם האודיפילים חושבים ברצינות על רכישת מעמד - סטנד למערכת האודיו האיכותית שלכם? גיא הביא הביתה מעמדים של חברת Solid Tech, בדק אותם לעומק, לרוחב ולגובה ובדרך מספר לנו גם על תפקידו של המעמד בתוצר הסוני הסופי. ביקורת.

על מעמדים ואודיופילים

נושא אופן העמדת ציוד אודיו הוא קטע רגיש ומעט Tricky. וכל כך למה? משום שזהו תחום בו היכולת שלנו לבחון מראש את התוצאה אצלנו בבית – החל מרמת החובב ועד לאודיופיל הכבד ביותר קשה מאוד על סף הבלתי אפשרית. אני מכיר מעט מאוד יבואנים שיאפשרו לבחון מעמד לציוד בבית. זה נובע מכמה סיבות: העיקרית היא שהדבר האחרון שיבואן רוצה זה חרירי ספייקים על המדף היקר. כשזה מחורר חברים, נגמר - המוצר מת. ומה לעשות שחלק נכבד מהחובבים משתמשים באותו ״מסמר״.

את נושא המעמד האודיופילי אני מחלק לשתי קבוצות בתחום חובבי האודיו:

האתאיסטים - אלו שלא מאמינים בזה מכל הסיבות העולות על הדעת: הנדסית ופיזיקלית, מדעית, אסטטית, כלכלית, מקום בסדר העדיפויות ועד לסיבות אישיות באשר הן.
הקבוצה השניה כוללת מאמינים הדוקים - נזירי האודיופיליה. אלו שלעיתים מדברים בשפה שאיש לא מבין אותה. אלה שלא תתפוס אותם בלי מעמד ראוי. מבחינת קבוצת האנשים הללו מעמד ראוי הינו ברמת חשיבות בסיסית אלמנטרית במערכת. המעמד מקבל מקום שווה ערך (לרבות כלכלית) בין כל רכיבי המערכת והוא מהווה חלק מהבסיס הגולמי של המערכת, תורם ליכולות וביצועים וכמובן שחקן חשוב בתרומתו לתוצאה הסופית.

עניין המעמד למערכת נידון אצלנו בפורום לא מעט בשנים האחרונות. אני אישית אפילו הייתי אחראי לאחד הדיונים שנולדו בנושא. מי שמכיר אותי, יודע שהלכתי עם זה עד הסוף במסגרת פרויקט DIY שלקח מעל לשנה אבל מי שקרא אז הבין עד לאן זה לקח אותי. (התייחסות בהמשך). ועדיין, גם לאחר דיונים ושרשורים, אינני זוכר  הסחפות משמעותית או "שיפור הבנתי" אצל קבוצת האתיאיסטים. ההסברים ההנדסיים הטובים, המפורטים והמדויקים ככל שהיו כמעט תמיד נעצרו בקיר בטון כזה או אחר. גם כאלו שאמרו "אוקיי הבנו", במקרה הטוב שינו קו מחשבה לכזה של "מי שטוב לו, שיהיה לו לבריאות ושיהנה. אני כנראה נשאר בשלי".

עכשיו, הבעיה כאן ברורה. ולצער כולנו (כן כולנו, גם אתם האתיאיסטים שם ביציע) היות ובניגוד לכל רכיב אודיו אחר, בחינת מעמד כזה או אחר בבית הוא דבר שלא קיים בארץ ולעניות דעתי גם לא ממש בשאר העולם. וכשאני מדבר על התנסות אני מתכוון למעמד רציני. מעמד ראוי שאינו בהכרח תלוי עלות. יש הרבה מעבר לנראה לעין במעמד ראוי וארחיב על כך בהמשך. ואם אינך מתנסה בכאלה, אז איך בדיוק תגבש דעה, איך תבין ותלמד את  זה, לך תחווה את זה ומה זה עושה והאם בכלל הרכיבים שלך משקפים הבדלים כאלה ואחרים. את כל אלה יש לבחון ולהסיק מסקנות בהתאם.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו
איך תשכנע אודיופיל 'מומחה שמבין' שאיזו קונסטרוקציה עם כמה פלטות וקצת צעצועים וחלקים קטנים במחיר שיכול בקלות לטפס לעשרות אלפי שקלים הוא דבר שיש לתת עליו את הדעת בכובד ראש? וזאת לפחות כמו כל רכיב מרכזי אחר במערכת וכמובן כל זאת "על עיוור".  
במקרה הטוב ניתן לקבל חוות דעת מחברים / המלצת יבואן / קריאה ברשת ובלבולי שכל למיניהן בתערוכות נחשבות בעולם. אבל לשמוע בבית, נאדה! אין!
בעייתי. בעייתי מאוד!

אז לכן עבדכם הנאמן רואה את סיבלכם הקשה והחליט לקחת על עצמו כניסה פנימה וסקירת בכורה למעמד אודיו!
יאללה, עושים סדר פעם אחת ולתמיד וכמו שצריך: בדיקות, השוואות, ממצאים ומסקנות ברורות. לפני שאכנס למוצר עצמו הנסקר, אפרט מעט על מידע בסיסי המאפיין את עולם המעמדים.

עולם המעמדים לאודיו


מעמדי אודיו יש להשיג במגוון צורות ומינים. יש שלל חומרים, פתרונות וגם הגישות ההנדסיות מגוונות ואיתן כמובן גם רמות המחיר. זה מתחיל בכמה אלפי שקלים בודדים ויכול בקלות לטפס לעשרות אלפי שקלים ויותר. 

החומרים הנפוצים ביותר למבנה שלד המעמד מבוססי נירוסטה ואלומיניום בסגסוגות שונות. באלמנטים המשלימים כגון מדפים, אביזרים מקשרים, רזונטורים ושאר ירקות ניתן למצוא חומרים כמו קרבון, עצים שונים, פולימרים מבוססי פלסטיק וזכוכית, מתכות שונות ואפילו חומרים שונים מתחום תעשיית החלל ותעשיות קיצון נוספות.
כולם כולל כולם מכוונים למוצר שיעניק בידוד רב ככל הניתן עבור ציוד המונח עליו מהשפעות הסביבה וכוחות פיזיים שונים - גם אלו שאנו לא חשים בהם ו/או מודעים לקיומם.

בתוך העולם הזה ישנן כשלוש גישות הנדסיות מרכזיות שונות:
שיכוך אקטיבי: דהיינו אלמנטים מכניים זזים כדוגמת מערכת קפיצים, גולות עם חופש תנועה, גומיות וחומרים אלסטיים שונים וכד' המשולבים בשלד חזק וקשה.
שיכוך פאסיבי: מבוסס מסה וחוזק מיבני. דהיינו מעמד עם שלד מאוד מאוד קשה וחזק בשילוב עם מידוף ואלמנטים מאסיביים קבועים שונים. מעמדים כאלו יכולים לשקול כמה עשרות ק"ג טובים (ללא הציוד).
שיכוך היברידי: דהיינו שילוב 2 הקונסטלציות יחד. מעמדים אלו מורכבים ומסובכים ולרוב נושאים עלויות גבוהות. לעניות דעתי לרוב הם הטובים ביותר, אבל לא תמיד.
הערה חשובה:
ברוב המעמדים הרציניים מסתתר הרבה הרבה יותר מהנראה לעין. מעמד ראוי שלכאורה נראה כמו איזה שלד בגימור יפה וכמה מדפים "מסכנים" הנושא תג מחיר "לא הגיוני" טומן בחובו הרבה מעבר לנראה בעין. הרבה מאוד.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

מוצרים של חברות כמו finite element, critical mass, HRS, SRA, Stillpoint ועוד מכילים בקרביים שלהם חומרים מיוחדים ומערכות מכניות סבוכות ומורכבות. ההנדסה מאחורי המוצרים הללו לרבות שילובי החומרים היא ברמת פיתוח תעופתי לכל דבר. כך שבמקרים הללו תגי המחיר הם לא "הנפצה אודיופילית". כלל לא!
התורה כאן עוד ארוכה מאוד לכן אעצור כאן.

סקירה - Solid Tech Hybrid

הפעם אני מוצא שעלי לחלק את הסקירה לשני חלקים: החלק הראשון הוא השוואה בין שימוש במעמדי Solid Tech אל מול העמדה "עירומה" על הרצפה.
בחלק השני אבצע כניסה עמוקה יותר לפרטים של השפעות מעמדי Solid Tech הנסקרים ועל הביצועים ברמת פרט המוצר עצמו וכמובן גם התייחסות השוואתית קצרה אל מול המעמד הפרטי שלי. בקיצור 2.1 חלקים. 

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

רקע קצר על חברת Solid Tech
החברה נוסדה בשנת 1995 ויושבת בשבדיה, כל עיסוקה הוא מעמדים ומוצרי שיכוך לאודיו. זה כל מה שהם עושים. המחקר והפיתוח לרבות בדיקות מכשורים וכו' מבוצעים כולם In house. גישת החברה היא שכל מוצריה מבוססי בדיקות ומחקרים המבוצעים על ידם בלבד. באופן מוצהר, אנשים לא מסתמכים על מקורות מידע חיצוניים. בקו המוצרים ניתן למצוא שלושה רמות עם אפשרויות התאמה ושדרוג מגוונות למדי לרבות גימורים שונים ושילוב קורות קרבון ומגוון אביזרי שיכוך משלימים שונים.

האמת, המגוון רחב מידי ע"מ שארחיב עליו כאן. אצל היבואן ניתן לקבל מידע על האפשרויות ובאתר החברה ניתן ללמוד לעומק את המגוון. בנוסף, הצהרת מנכ"ל החברה היא שמוצרי החברה הם מהשורה הראשונה בעלויות נמוכות בהרבה מהמתחרים הנחשבים בתחום. על זה נתן את הדעת בהמשך.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

בשל מורכבות העניין בחרתי לקחת לסקירה שתי מעמדים רצפתיים בודדים עבור מגברי המנובלוקים שלי.המעמדים מסדרת האמצע – Hybrid בשילוב ערכת משככים קפיציים מדגם Isoblackk. המעמד מיועד למכשיר בודד והוא כמובן רצפתי.

המעמד בנוי ממדף מרכזי אליו מחוברות ארבעה רגליים. המדף עשוי עץ עם גימור בציפוי והרגליים עשויות פרופילי אלומיניום חלול בחתך ובעיבוד מהמעלה הראשונה. לרגליים מחוברים ע"ג מסילה פנימית (להתאמת גובה רצוי ופילוס) מתאמים בחתך משולש מאלומיניום גם בעיבוד מרשים. כל המערכת הזו מחוברת יחד באמצעות ברגים ומסילות הננעלות בלחץ נעיל. אין דבקים, קפיצים או מנגנוני snap on / off כלשהן. התוצאה הסופית היא מדף מאוד יציב, קשה יחסית ומאוזן. יחד עם זאת, המסה הפיזית הכוללת קטנה יחסית. את הרגליים החלולות ניתן למלא בחול, פתיתי עופרת וכד'.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו
בסקירה בחרתי להשאירם כפי שהם. אך אני בטוח שיש לתת לזה התייחסות במקרה של העמדה קבועה בבית. בתחתית הרגליים ישנם ספייקים בהברגה עם אום מקבע וכמובן תושבות לרצפה. רכיב זעיר שבמרוצת השנים נוכחתי לדעת כמה הוא חשוב ומשפיע. בסה"כ מדובר במוצר שבנוי היטב בגימור איכותי ומבחינה אסטטית שומר על קוים קלים לעין. בקיצור נראה טוב ורציני.

את המעמדים מיקמתי בקדמת המעמד שלי ישירות על הרצפה. באופן הזה היה לי קל לבצע את המעברים בין ה-Solid Tech לרצפה ולבסוף לסטנד הפרטי שלי. כך יצרתי משולש מחזורי לפי רצוני.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו
את הבדיקה התחלתי באופן הרגיל. כלומר נתתי למערכת לנגן שעה לחמם מנועים ולכייל אוזניים וכמובן כניסה למצב בחינה. אחרי שעה קלילה העברתי את המגברים לסטנדים של Solid Techh, נתתי למערכת להתייצב, לחצתי playy והתיישבתי. שמעתי חצי שעה בלי לבחון דבר. בלי ניתוחים. האזנה נטו כדי לוודא שהכל מתפקד כמו שצריך. בכל זאת, שינוע כמה עשרות ק"ג והתעסקות עם כבילה תמיד יכולות להוליד בעיות והפתעות לא רצויות. החצי שעה חלפה מהר בלי ריגושים מיוחדים.
ואז הגיע רגע האמת, העברתי את המגברים מה- Solid Tech לרצפה, נשמתי עמוק והתיישבתי.

שיר ראשון, שיר שני... חצי אלבום... ואני מוצא את הראש מפוצץ מחשבות וניתוחים. כאוס מתחולל בראשי האודיופילי. כאוס למציאת הסברים למה שקורה אצלי בסלון. המעבר לרצפה מה- Solid Techh לא הביא איתו  דרמה עולמית. יש הבדלים אבל הם רחוקים מלהיות דרמתיים. קצת פה, קצת שם. אבל דרמות אין! קבינימט... מה קורה פה...
אני כבר מנוסה מספיק ויודע שזמן הוא פקטור שאין לזלזל בו, המשכתי ושמעתי את הדיסק עד סופו. קמתי בכבדות מהספה, החזרתי את המגברים ל- Solid Techh והתחלתי את הדיסק שוב. תוך שניות לשיר הראשון שעוד היה בפתיח שלו הבנתי את הטעות.

לעשות סקירות אודיו צריך לדעת כיצד!
התחלתי הפוך. הייתי צריך להתחיל מהעמדה על הרצפה ואז לבצע את המעבר ל- Solid Tech ולא הפוך. על הרצפה המוזיקה נשמעה אחלה. אולי פחות טוב ממה שאני רגיל אבל אני צפיתי שיהיה אסון ולא היה כזה. אחרי שהמגברים עלו חזרה ל- Solid Tech הבנתי את גודל האסון שהיה כאן לפני כמה דקות בודדות. כבר בשניות הראשונות לשיר הראשון שהיה עוד בפתיח שלו קבלתי את המושג הראשון מה עושים הסטנדים האלו.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

ככל שהמוזיקה המשיכה לנגן התמלאתי בהבנה שפשוט אי אפשר אחרת! ההעמדה על הרצפה היא פשוט בדיחה. זלזול מוחלט בציוד ובהשקעות אין קץ במערכת. צריך לחוות את זה כדי להבין את זה. על הרצפה הכל מבורדק. כדברי 'החכם חנוכה': "...עשה שם סמטוחה עם כל הפלאגים...". הכל הרגיש כמו תבשיל דייסתי כבד. בלגן. יד ימין לא יודעת מה עושה שמאל. אין סדר בכלום. מריחות ומה לא.

זה מדהים שצריך לבצע את המעבר הזה כדי להבין את המימדים שלו. זהו מעבר שאחרי שעושים אותו פשוט אי אפשר לחזור אחורה. זה כרטיס הלוך בלבד לאי בודד מוקף כרישים צמאי דם. גם אם תרצה לשוב בשחייה פשוט אין סיכוי. זה פשוט לא רלוונטי או ריאלי, גורלך חרוץ. ההבדלים בסדר בכלים, בצלילות השירה של האומן, במיקום ועומק הבמה הם גדולים מאוד. ההבדלים בשקט וברקע השחור, בשירה, בקצוות המיד והגבוהים, בטרנזיינטים ובתמונה הם פשוט תהומיים. נכון, זוהי מילה קיצונית, אבל זה המצב.

הסטנדים האלו שהו אצלי מספר שבועות. נזהרתי משימוש במילה הזאת לכל אורך התקופה אבל אני חייב להיות נאמן לעצמי ולקוראים. זה המצב. באלבום של אבישי כהן הכל פשוט נשפך החוצה בחוסר מאמץ שטרם שמעתי  אצלי. הכל נשמע ומרגיש יותר קליל על המערכת. כאילו הושלו כמה ק"ג עודפים מהמערכת. לא מצאתי את עצמי בוחן ומחפש הבדלים באיזו מכה על מצילה או איזה הססס שצריך לעצור את הנשימה כדי לשמוע אותו. זה פשוט לא רלוונטי. ההבדלים הם ברמות גדולות יותר.
יש כאן ללא ספק מהלומה של פטיש 5 ק"ג ישירות לרקה. פשוט אי אפשר לקום ממכה כזאת. בשלב הזה החלטתי שאת ההשוואה בין ה- Solid Tech לרצפה מיציתי. המסכנות ברורות וקלות מאוד לתיאור באופן תמציתי וממוקד. ביקשתי בנימוס מהיבואן הארכה לזמן ההשאלה. רציתי לקחת את הסקירה הזאת עוד צעד אחד קדימה ולבצע השוואה בין ה- Solid Tech לבין המעמד שלי.

לא כדי לקבוע מי טוב יותר. אבל כדי לתת עוד צד להשוואה בין העמדת ציוד על מעמד ראוי אל מול החלופות הלא אודיופיליות. במקרה הזה, רצפת בית טיפוסי. רציתי לבחון את הנושא באמצעות שתי המערכות. שלי וה-Solid Tech.

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

רציתי לצאת כמה שיותר מלומד.
מהנקודה הזאת בסקירה שלפנינו, ההשוואה מתייחסת להבדלים בן המעמדים של Solid Tech לבין המעמד הפרטי שלי ומה שמעמד ראוי באופן כללי עושה. על גבי ה- Solid Tech הבמה מעט קטנה יותר. יש פחות נפח. זה מורגש כמעט מיד. השירה מאוד פרונטלית אך מעט פחות טבעית. הפרזנטציה יותר "אודיופילית". אני קורה לזה "סאונד מינכני". כזה ששומעים בחדרים במינכן עם הקלטות סופר צלולות כמו stockfish וכד'. לי זה תמיד נשמע מעט אנליטי מידי. אבל זה אני. השקט יוצא מן הכלל והרקע השחור מאוד מאוד עמוק.

תחום הבאס טיפה הדוק יותר אך יחד עם זאת מעט קטן יותר. לא חשתי בהבדלים באורך של תחום הבאס. ההפרדה והאיזון חדים יותר. זה מורגש. אך כמו בלא מעט מקרים, זה בא על חשבון משהו אחר ופה זה בא על חשבון נפח וטבעיות. המקלות על המצילות והטרנזיינטים טובים יותר משמעותית. אך האם זה "שווה את המחיר"? כנראה שלאורך זמן זה עלול להיות אותו כרטיס לכיוון אחד. או שלא?

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

אז אסכם ואומר שזה תלוי במערכת ובאיזון שיש בה בין חדות, מהירות וצלילות לבין נפח וטבעיות. בהמשך כשעברתי בין אלבומים שונים עניין הנפח וגודל הבמה פחות הפריע לי. כנראה בגלל שהאוזן התחילה להתרגל.

אני רגיל לנפח עצום במערכת. זהו מרכיב מאוד משמעותי בסינרגיה וביכולות של המערכת שלי. לקח המון זמן, נסיונות ואנרגיה כדי להגיע לגודל הזה בלי להוציא את התוצאה מאיזון ובלי לאבד דברים אחרים בדרך. דבר שבשילוב אוונגארד עם מגברי מנורות יכול לקרות בשניה של חוסר תשומת לב. מה שאני בעצם אומר זה שאצלי יש נפח כה גדול, שמעט ירידה בו לטובת שיפור בחדות, בשקט במה ועוד סחיטה קטנה בטרנזיינטים כנראה מייצרים עסקה כוללת טובה יותר. אבל אין תחליף לפקטור הזמן ולכן אני זהיר עם הקביעה שלי. אני מרשה לעצמי  לנבא את העתיד ולומר שכנראה אחרי תקופה ממושכת עם המערך הזה סיכוי טוב שאלא אצליח לחזור אחורה ואת קורבנות הנפח וחבריו שהוקרבו אפתור באמצעים אחרים לא מסובכים מידי. כמו שינוי בכבלים למשל...

Solid Tech Hybrid - ביקורת סטנד אודיו

אני מגיע למילות סיכום כלליות לנושא מעמד אודיו:
אני חושב שאצלנו בארץ נעשה עוול לנושא מעמד ראוי למערכת. פרט לקבוצה מאוד מצומצמת רוב חברי הקהילה לא באמת מייחסים יותר מידי חשיבות לנושא והחלק הארי לא מייחס חשיבות כלל. אין דרך אחרת מאשר לחוות את זה ולא ייתכן שיש אנשים עם ציוד בסכומים השווים לרכב חדש והכל יושב על איזה מזנון מחנות הרהיטים בשכונה. זה פשוט חבל. חבל על החוסר במיצוי היכולות של המערכת.

בסקירה הזאת שמעתי את ההבדלים בין שתי מעמדים שונים. אבל באופן חד משמעי את שתיהם לא ניתן להשוות להעמדה על מזנון וכד'. זה כמו לשלב בין טיפוס הר לסריגת גרביים. פשוט אין קשר בין השניים.  
אז הנה, סקירה רשמית בלתי תלותית ותוצאותיה. מכאן אאחל לכל מערכת רצינית באשר היא שבעליה יזכה אותה במעמד ראוי. היא תשיב לו כפליים לכל הפחות. מה שמביא אותי לסיכום סקירת מעמדי רצפה Solid Tech:

יש כאן מוצר רציני מיצרן רציני שכל ייעודו בחיים הוא פיתוח ויצור מוצרים לשיכוך ציוד אודיו. המעמדים בנויים היטב ורמת הגימור מצוינת. ישנו מגוון שילובים ואופציות גדול המעניקים התאמה לכל מערך ומבנה של מערכת היי אנד בכל רמת מחיר.

ההבדלים שמיעים בהחלט ויש כאן מוצר עובד. עובד מצוין. עובד נפלא. יש קבלות גם יש! בהינתן האפשרות, אני לא רואה את האודיופיל המצוי מוציא את הסטנד של Solid Tech מהבית לאחר שהתנסה בו. זה כנראה לא יקרה, בטח לא כשמדובר בתמורה כה גדולה יחסית אל מול העלות.
אי אפשר שלא להתייחס לנושא העלות. נכון, מעמד בקיבול ממוצע בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים טובים זה חתיכת צעד והפיתוי להשקיע את הסכום הזה במקום אחר במערכת הוא גדול עד אבסולוטי. אבל אחרי ההתנסות עם שתי מעמדים בודדים, כשאני רואה מעמד 4 מדפים של היצרן הזה הנושא תג מחיר סביב 12,000 ש"ח בדגם הבכיר + ערכת משככים (שדרוג קורות לקרבון תגיע לאיזור ה-25,000 ש"ח) אי אפשר שלא לתת לזה מקום. זהו יצרן נהדר עם מוצרים שמוכיחים את עצמם ובעלויות סבירות בהחלט.

מחיר: 2,000 ש"ח לסטנד רצפתי בודד (לא כולל סט משככים).
יבואןאודיו זיפ 

רכיבי המערכת
רמקולים: Avantgarde Acoustics Duo G2
הגברה: מונו בלוקים VTL MB-125
קדם מגבר: AVM PA 5.2
מקורות:
נגן - Vincent CD-S6 MKII
אנלוג – Project RPM1.3
דאק: AVM Evolution DAC modul
פונו: Cambridge Audio 640P
כבילה:
רמקולים – Nordost Red Dawn + Purist Ferox
אינטרקונקטים – Acoustic Zen Matrix Reference + DIY silver
חשמל – Kubala Sosna Elation, Neotech 3001, Sine Coliseum, DIY silver
תשתית חשמל:
קו ייעודי, הארכה חיצונית, פאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold
מפצל חשמל: Oyaide MTB R1 + XXX.
דופלקסים (X2): Sine Nano
סטנד:
DIY מבוסס UPN + עץ במבו תלת שכבתי 38מ"מ X2
מערכת שיכוך אקטיבי ופסיבי מבוססת גולות קרמיות.
אקוסטיקה:
פנלים מרחפים SOLO HEXAGON 50mm

                                                                                

סט כבלים של Stealth במבחן

                                                                                                       כבלים Stealth 
גיא מציב למבחן סט שלם של כבלים Hi End לאודיו מחברת Stealth: כבל רמקולים, כבל חשמל, כבל דיגיטלי קואקסיאלי וכבלי אינטרקונקט RCA, כיצד הם ישמעו במערכת איכותית והאם ההבדלים יבלטו לאוזן? ביקורת כבלים.

התחום הזה מחולק לשניים. מחנה המבחינים ומחנה הלא מבחינים בהבדלים. בתוך כל מחנה ישנן גם חילוקי דיעות. בגזרה של המבחינים יש הטוענים שכבלים יכולים לשנות את פניה של המערכת מקצה לקצה, יש הטוענים שכבלים הם ה״גימורים״ של המערכת ויש הטוענים שכבלים דיגיטלים למשל, אינם משפיעים על הצליל ועם זאת כבלים אנלוגים כן. בקיצור, ברדק.

עמדתי בעניין היא פשוטה: אם המערכת משקפת את ההבדלים הם יהיו. אבל צריך תנאי נוסף - יכולת הבחנה אישית. אם יש הבחנה והמערכת מבחינה גם היא - ההבדלים מוחשיים בהחלט.

אז הבנתם כבר על מה הביקורת הבאה: סט כבלים של Stealth במבחן.

בסקירה שלפנינו נכללו הכבלים הבאים:

  • אינטרקונקט RCA דגם SWIFT באורך 1 מטר.
  • כבלי רמקול (מחברי SILVER) דגם REVERIE באורך 2 מטרים.
  • כבל חשמל דגם SWIFT באורך 1.2 מטר.
  • כבל דיגיטלי COAX דגם VARIDIG באורך 1 מטר.

כבלים Stealth

הסקירה בוצעה בשני חלקים לאחר הרצה של כמה ימים. החלק הראשון על הכבל הדיגיטלי לבדו והשני על סט הכבילה ללא הכבל הדיגיטלי.

הסיבה להפרדה הינה משום שלדעתי ומנסיוני על מנת לסקור נכון כבלים צריך לבחון על פי 'משפחה' וההשפעות שלהם על המערכת. במקרה של כבל דיגיטלי, הוא שייך למשפחה משלו ומשפיע על תחום מאוד ספציפי וכמעט איננו מושפע מייתר הכבילה במערכת ועל כך הסיבה שבחרתי להפריד.

אז מי אתם Stealth

מראשית דרכה בתחילת שנות ה-2000, ביססה עצמה חברת Stealth Audio Cables וסרגיי טימאשב העומד בראשה, כסמן הקיצון לאיכות חסרת פשרות בתחום הכבילה למערכות קצה.

תהליכי התכנון, פיתוח, וייצור של כבלי Stealth הם עצמאיים ומבוצעים תחת קורת גג אחת במפעל החברה בארה"ב. נעשה שימוש בחומרים אולטרה-אקזוטיים כ- Amorphous Metal (מתכת במבנה חד גבישי), סיבי-פחמן, כסף ונחושת ברמת ניקיון קיצונית, מהווים את היסודות עבור חלקי ההולכה החשמלית.

מבנה הכבלים עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כשזירת מוליכים א-סימטרית למניעת רזוננס מכאני וחשמלי על פני המוליך וחתך משתנה של הבידוד. פיתוחי החברה כוללים בידוד חשמלי בגז הליום או בטפלון עתיר נקבוביות, חיזוקים מכאניים מקוולאר וסיבי-פחמן ומחברים מפחמן במבנה אינטגרטיבי. רוב מחברי הכבלים עשויים מכסף מלא, במקום שימוש בציפוי רב שכבתי ובכך מונעים יצירת הפרשי מעבר והחזרים בין מוליכי הכבל למחבריהם.

כבלים Stealth
הצהרת הכוונות של Stealth הנה יצירת כבלים בעלי אופי ניטרלי לקבלת צליל מאוזן ודינאמי ביותר ככל הניתן במערכת ואת כל התיאורים הנ"ל עוטף היצרן בתוך אחריות לכל החיים!

לפני שנצלול פנימה לסקירה עצמה, אני חייב להתעכב על נושא הבניה והנראות של הכבלים האלו. רמת הבניה כאן היא משובחת באופן חריג. זהו דבר שלצערי אינו מובן מאליו כלל. כבר ראיתי ועברו אצלי כבלים יקרים מאוד באיכות בנייה שאינו מתחבר עם תג המחיר הגבוה. מי שמכיר אותי יודע שגם מידי פעם הג'וק של ה-DIY מתעורר ואני שוקע עומק בבניה של כבל כזה או אחר. כנראה בגלל זה כבר נקראתי לא פעם בעבר לתקן ולשפץ כמה כבלים יקרים ונחשבים של חברים בבית הזה, שבוקר אחד עמדו מתוסכלים מעל כבל יקר אך תקול. אני מודה בכנות שעמדתי נדהם למראה פנים כמה כבלים נחשבים שנחבלו, רמת הגימור איכות וטיב המחברים לא היו קשורים לרמת המחיר שלהם. צריך לראות כדי להאמין, אבל זה כבר דיון אחר לזמן אחר.

אז כאן המצב הוא ההיפך הגמור. איכו הבניה של הכבלים הללו הם ברמת חללית.

הנקודה החלשה ביותר בכבלים היא המחברים. ב-Stealth יודעים את זה ולכן לא חסכו. בכבלי ה-RCA (הדגם הנסקר) המחברים הם כסף בציפוי רודיום עם שרוול קרבון. ולשם הפרוטוקול, זה המחבר הסטנדרטי בדגם הכניסה ועל פי היצרן, אם רוצים, ניתן לשדרג למהדורה איכותית ויקרה יותר של מחבר.

כבלים Stealth

נקודת החיבור של המוליכים למחבר עצמו סגורה בשרוול פנימי קשיח. החיבור מרגיש יצוק ואיתן. בכבלי הרמקול הסיפור דומה, המחברים מכסף מלא יצוק עם בית מקרבון ותוספת שרוול גמיש קצרצר להקלה בנקודות הלחץ בין גוף הכבל לנקודת העגינה לרמקול ולמגבר. הכבלים בעלי נפח מכובד למדי אך קלים כמו נעל ספורט מתקדמת. אבל ככה זה שבין המוליכים יש צינורות עם הליום!

כבל החשמל אומנם היה עם מחברים פשוטים יחסית (תוצר של דגם כניסה) אך ההרכבה גם כאן נראית איתנה ויצוקה. דבר נוסף, הכבלים שקיבלתי הם לאחר הרצה ושימוש רציף על ידי היבואן המקומי. נותקו, חוברו שוב, נעו מעיר לעיר ושוב חוברו ונותקו. עם זאת, לא מצאתי שום נקודות כשל כלשהן הנובעות לעיתים משחיקה, שימוש לא זהיר וזמן. לא מצאתי שרוולי בידוד או "שיערות" שברחו, מחבר שנחלש או 'התעייף', הברגות חלשות או עקומות, "שבירות" בכבל. בקיצור כלום.

בתחום רמת הבניה אני בהחלט באופן חריג נותן ציון 10/10.

מבחן האזנה

חלק 1: כבל דיגיטלי דגם VARIDIG בתוצרת COAX.

הכבל שימש אותי בין הנגן לממיר. הנגן שלי מחובר גם בכבלי RCA אנלוגיים וגם ב-COAX ובלחיצת כפתור אני נע בין שתיהן לפי מצב הרוח. ולכן אני מכיר היטב את שתי האופציות ומה הן מפיקות כל אחת בנפרד.

כבלים Stealth
התחלתי איך לא עם "אבישי כהן – שעות רגישות". הפסנתר כאן הוא מהאהובים אצלי באלבומיו הראשונים של אבישי. קליל, נעים וסוחף... לא מעייף ולא אודיופילי מינכן ומאוס. הפסנתר נשמע טבעי מאוד ונכון, אבל בתווים הנמוכים היה חסר לי מעט. הדעיכה הטבעית של הצליל הייתה מעט קצרה מידי. לפסנתר כנף יש הדהוד עדין שמתגלגל, סוג חלקות ייחודית וכאן היה חסר מעט מזמן ההדהוד שלו.


אבישי כהןעם זאת, בקטעי תופים ופסנתר עמוסים יותר, דווקא אהבתי את זה ומצאתי שזה נשמע נכון יותר. במיוחד ברמקולים רגישים כשלי. בכלל, אני תמיד לוקח בחשבון שברמקולים רגישים מאוד כל בריחה קטנה היא אסון סוני. אז כן, מעט קצר אבל לאורך זמן אולי נכון יותר ומדויק יותר ומאפשר הפרדה מוחלטת בקטעי מוסיקה מורכבים. תחום הבאס הוא מלא, גדול, מהיר, חזק והדוק. לא תמצאו כאן באס boomy מעייף. אין כאן עיוות בקטעי רוק קלאסי. התחום הנמוך מאוד של ה-40-30 הרץ שמר על איזון וקוהרנטיות. התחום הנמוך מדויק ובמקום. אני מתאר זאת כ"כבל חכם". הבס לא קורס. ישנם כבלים שהתנסתי בהן שבמקום לנגן תווים נמוכים ניגנו סתם תדרים לא מוגדרים. כאן ניתן ממש לשמוע את התווים.

במה וסדר הכלים

העומק של הבמה פשוט נכון. לא נרשמו הערות מיוחדות בתחום ההפרדה, התמונה, עומק רוחב ותלת מימדיות בשום סגנון מוזיקה ששמעתי. בגזרה הזו, אין לי ספק - יש כאן הצלחה.

אחת היכולות הכי חזקות ברמקולים שלי זה תופים. עד היום לא שמעתי שום רמקול שמנגן תופים כמוהם, הכבל הזה רק העלה את הרמה בעוד מדרגה. הרגשתי שלעומת הכבל שלי הצלחתי הפעם לספור את כמות השערות במברשת. המשיכות על התוף נשמעו חלקות באופן ממכר. בכניסה של Money for nothing - Dire Straits -הדיוק היה מוחלט, אך עם הכניסה של הבס שוב הרגשתי חוסר בשכבה הנמוכה ובדעיכה. אבל בשלב הזה כבר הבנתי שמדובר בכבל מהיר ותחום ה"מסטיק" זה ממנו והלאה.

דיירסטרייטסבחצוצרה של walk of life נפלתי! החצוצרה נשמעה יוצאת מן הכלל. אך מכיוון שהחצוצרה לא מנגנת לבדה, הרגשתי דבר מוזר, תכונה שאני לא מכיר, כאילו הוא ממהר לצליל הבא, כאילו הוא אומר "זה הכל?! קדימה חביבי אתה מעכב אותי, אין לי זמן בשבילך". זה לא שהוא מפספס משהו בדרך. אולי זה בגלל הנקיון של הכבל, אולי בגלל שהוא ״שונה״ מכל כבל אחר או שאולי אני ממש צריך להתרגל לזה. אבל בשורה האחרונה, פחות אהבתי את תחושת "החיפזון" הזאת. אני יודע שהתיאור הזה מוזר, לא ממש ברור, אבל ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא דרכים אחרות לתאר זאת וזו הדרך היחידה שמצאתי לנכון לתאר. עם זאת, אני בטוח שיש כאלו שימותו על זה. עניין של טעם, הרגל והתאמה למאזין.

בפתיחה של Brothers in arms הבנתי שהכבל האישי שלי פשוט מפשל. יש אקו בהקלטה ותמיד נהניתי מהגודל שלו. אחרי ששמעתי את ה-Stealth הבנתי שאותו האקו עם הכבל שלי פשוט בורח לו, הוא לא הצליח לשלוט בו. אוף! גם ההפרדה כאן הייתה טובה יותר משמעותית, אבל שוב, חסרה לי שכבה בנפח. אמנם שכבה דקה מאוד אבל מספיקה בכדי שארגיש בחסרונה.

התחום הווקאלי צלול ונכון. כמה צלול... צלול מספיק כדי לעצבן אותי עד שחרור איזו "ברכה". אז אומר בקצרה שאין מה לומר.

כבלים Stealth

לסיכום החלק הראשון
אחרי שבועיים עם הכבל הזה הדעה הכוללת שלי אומרת שהוא מתמודד מעולה כמעט עם כל מה שאני מחפש במנעד ונותן ביצועים מרשימים בכל התחומים.

התכונות החזקות ביותר שלו הן מהירות, צלילות ושקיפות, פרטים וסדר במה ועומק. כמו כל כבל, הניטרליות היא תנאי קבלה מבחינתי. ואומר בלב שלם שהוא בהחלט הרוויח את התואר. החסרונות היחידים היו מעט מחסור נפח בתחומים מאוד נקודתיים. אבל יהיה יותר נכון להגדיר אותם כטעם או התאמה למערכת ולא כחסרון ביכולת. אז בסופה של הסקירה אומר שזה כבל מאוזן ואני ממליץ בהחלט.

אם זאת אני "מזהיר" שמדובר בכבל איכותי, שקוף ומאוד ניטרלי ועל כך הוא מיועד למערכת בהתאם.

חלק שני - כבלי רמקול, חשמל ואינטרקונקט

סקירת הסט בשלמותו:

  • כבלי רמקול
  • כבלי אינטרקונקט: קדם למונובלוקים
  • כבל חשמל: נגן CD.

באופן מקרי יצא שאל מול הכבלים שבסקירה הזאת, אותם הכבלים במערכת שלי לא עברו שינויים כבר למעלה משנתיים. כך שזיהוי ההבדלים הייתה לי קלה מאוד. בנוסף, כבלי הרמקול שלי איתי כבר לא מעט שנים כך שאני מכיר אותם על כמו את כף ידי. טרם עברו אצלי כבלים עם מכלול יכולות השקיפות, מהירות, שקט והדיוק שהכבלים של Nordost יודעים לעשות. אז גילוי נאות קליל, מראש באתי מוכן להעביר הרבה ביקורות ולחפש כל פיפס בביצועים בסט שלפני.

כבלים Stealth
התחלתי עם רוק קלאסי וטוב בהקלטה SACD / HDCD.

Dire Straits – Brothers in arms 20th Anniversary limited edition.

ב-Latest trick פתיחת החצוצרה נשמעה מאוד חיה ואותנטית. הרגשתי את החצוצרן מולי, את הלחיים הנפוחות דוחפות את האוויר דרך הכלי ואת התפרצות זרימת האוויר החוצה. ההפרדה בין ערוצי ימין ושמאל פשוט מעולה. משום מה נתקלתי בעבר בכבלים שלא הצליחו לשמר את ההפרדה הזאת כראוי בקטע הזה. כאן ההפרדה מצוינת. כשמצטרף הזמר עם קולו העמוק והעוטף,  מיד הבנתי שמדובר בכבלים מאוד מאוזנים עם תוספת אחת ויחידה שבלטה לי מאוד, תחום המיד ווקאל מאוד פרונטלי. קולו של קנופלר נמצא 2 מטר לפני ייתר הנגנים.

יש כאן ללא ספק השקעה או כיוונון לתחום הזה. אך לא במידה שמציגה נוכחות מציאותית. ברמקול שופר כשלי עם מיד "7 ושופר בקוטר 670 מ"מ החגיגה הייתה מופלאה אף יותר.

ב-Money for nothing רמת האנרגיה נשמרה באופן מרשים: השמירה על הקצב, ההפרדה, גודל ועומק הבמה והאיזון טובים מאוד. זה שיר עם המון אנרגיה ולא הכי סלחן. התחום הנמוך קשה לביצוע. רק כשהגעתי לרמות ציוד גבוהות הבנתי כמה לא נכון שמעתי בעבר את התחום הנמוך בקטע הזה. זהו קטע שמאתגר מערכות. אם היא לא מאוזנת, דינמית, ומחווטת נכון, זה פשוט נשמע לא טוב. הבס הדוק, מהיר ומדויק, עם תזמון מושלם!

החיסרון היחיד היה שהירידה בתחום הנמוך מאוד לא הייתה נמוכה מספיק. היו חסרים לי עוד איזה כמה אחוזים של עומק. לעומת זאת, השמירה על האנרגיה לכל אורכו של השיר בלי לעייף את המאזין מרשימה בהחלט. וזו רבותי, משימה לא פשוטה.

כבלים Stealth
ב-Why worry החיה החליפה עורה בשבריר שניה. במעבר הקיצוני הזה לקטע רגוע עם הרמוניות מלטפות, נוצרה בי תחושה כאילו הסט כבילה הזה הוא יצור חי. ער ונושם המחובר ישירות לכל מה שקורה מסביבו וכל אות חשמלי שעובר דרכו. המעבר מהאגרסיביות של למבורגיני לרכות של מייבאך היא מיידית.

אין ספק - יש כאן קסם מיוחד.

ובמעבר חד לקטע הבדיקה הקבוע, אבישי כהן – שעות רכות: הקונטרבס נשמע מהטובים שמעתי ובהחלט הכי טוב שעבר אצלי במערכת. לעומת הפעמים שהתחום התחתון היה חסר לי, מתקבלת תחושה של עוד חצי הילוך למטה ברוגע ובהגשה של המוזיקה. הפסנתר מרחף בחלל בקלילות נהדרת. בנפח הנכון, הדעיכה מדויקת והקצב נכון. כלי ההקשה יוצאים החוצה באפס מאמץ. המצילות מהדהדות בדיוק ובתדר מאוד נעים. הבמה מאחור, אותו חלל שנמצא מאחורי הנגנים, אותו החלל המת הזה לקה בחוסר קל. זה משהו שמאוד מורגש בסגנון הזה של אבישי כהן, דאינה קרל וכד' וכאן היה לי חסר.   

המשכתי הלאה לאחד מהקטעי ה"ענישה" או ה-punisher כפי שאני נוהג לקרוא להם. אחד מאותם קטעים עם רשימת קורבנות ותיקה וארוכה. כאן הייתה עמידה בלי פחד. מה שנקרא bring it on! כלי הקשה נשמעו פנטסטי, העומס לא היה עמוס. כשקטע כזה לא עובר טוב, כאב הראש לא ממאן להגיע והכל הופך לעיסה אחת גדולה.

הפעם שמעתי את הקטע 3 פעמים ברצף. וזה רבותי, זה היה תענוג. הפסנתר ניגן כמו גיבור, תוף הרגל נתן מכה בחזה, את זמרי הרקע היה ניתן לספור ולמקם בבמה. רק כלי ההקשה לא נתנו לי את תחושת החיות שאני רגיל אליה. אולם, בהתחשב ברזומה הקורבנות של הקטע הזה, אני בהחלט יכול לומר שהייתה כאן הצלחה מכובדת למעט ״2 פצועים קל״.

כבלים Stealth
ממשיך ל-Zee avi.

Zee Aviזה אחד המבחנים הקבועים שלי לשקט, רקע שחור ותחום השירה המעט ממזרי שבקלות יכול להיות צעקני מעט ונטול קסם, התיישבתי אחורה ועצמתי עיניים. האמת, כצפוי אחרי הביצוע בקטע ה-punisher לא צפיתי שיהיה כאן פספוס. ואכן לא התאכזבתי. היכולות שהכבלים הללו הציגו בקטע הזה הן פשוט מרהיבות. בדיוק מה שאני מחפש במבחן הזה. שקט, נקיון, איזון וטבעיות.

לפני הסיכום אני חייב לתת עוד התייחסות אחת נוספת שהיא בגדר חובה כי מדובר במשהו מיוחד.

הופעות חיות:

דיאנה קרל

דיידו

היהודים

כריס בוטי

סטינג

מדובר ביכולות הטובות ששמעתי עד היום אצלי במערכת. יש בהופעות חיות ובמיוחד באלו המוקלטות באיכות טובה שכבה נסתרת שמאוד מאוד קשה לשמוע ולחוש אותה ואני לא מדבר על איזה מקל שנפל למתופף או איזו לחישה בקהל, את הפרטים הללו כולנו מכירים. אני מדבר על אותה שכבה נוספת שיורדת עליך המאזין וסוחפת אותך למושב בקהל עצמו. חוויתי זאת פעמים בודדות בעבר. לקח לי שנים להגיע לזה בבית וכאן מדובר בלקיחת עוד צעד למעלה. צריך לחוות את זה כדי להכיר את זה.

כריס בוטיכל אודיופיל חובב הופעות חיות חייב זאת לעצמו. ולכן, מי שמנת חלקו באוסף המוזיקה שלו היא הופעות חיות חייב לעצמו סט כבילה של היצרן הנפלא הזה.

בדגש על המילה סט  - כבל בודד לא יעשה את העבודה.

עוד דבר בנוגע לסקירת הכבלים הללו כסט, בהחלתה האזנתי לכבלי האינטרקונטים לבד. מהר מאוד הרגשתי שמשהו לא יושב טוב. הסאונד יצא מאיזון ונשמע לא טוב ביחס לאופטימלי שאני מכיר. איך יכול להיות? כבלים של Stealth...

התייעצות מהירה עם חבר וותיק בתחום ומייד הבנתי את הטעות. כבלים (פרט לדיגיטלי) לא נכון לסקור כיחידים. כדי להכיר יכולות של יצרן כבלים על הסקירה להיות על סט מלא ככל הניתן. מה שאחרי מחשבה וכמובן תיקון הטעות הפך להגיוני מאוד. הרי כל יצרן כבלים מכובד מייצר קו מוצרים שמטבע הדברים בנויים לעבוד יחד ולא כבל A מיצרן B עם כבל X מיצרן Y.

כבלים Stealth

סיכום

הסט שסקרתי כאן מציע סאונד מלא וחלק, נטול מאמץ, שקוף ומהיר, מדויק וחזק מאוד בתחום הווקאל ועוד הפתעה מיוחדת בגזרה של הקלטות חיות. אין כאן פינות חדות בשום תחום. בהחלט מדובר בכבילה מאוזנת אך לא סלחנית עם יכולות איכותיות מאוד בשילוב טכנולוגיות ובנייה באיכות קיצונית. האיזון מצוין אם כי בתחום הנמוך מאוד צריך יהיה להתעמק יותר ויכול להיות שתידרש  קצת יותר תשומת לב לכיוונן עדין כדי להגיע להתאמה המושלמת בהינתן ומדובר ברכישה של סט כבילה מלא.

בבחינה כסט מלא אני בהחלט התרשמתי מאוד מהיכולות ובאיך שסט הכלים הזה משחזר צליל. ההרגשה היא באמת כי מדובר בייצור חי ונושם במערכת. כאילו לא משנה איזה סגנון מתנגן, היצור מתאים את עצמו לנדרש. ומכאן אני אומר שהחברה הזאת הביאה יכולות שונות ומיוחדות וכל זאת נאמר על רמת הכניסה של היצרן.

לאחר שבוע ימים מאז נפרדתי מהסט וחזרתי לשגרה, אני מבין עד כמה הסט הזה יושב נכון ועושה את העבודה בצורה יחודית. אני מרגיש שכסט הכבלים האלו יתאימו כמעט לכל מערכת בתנאי כמובן שהיא בבסיסה מאוזנת ושקופה. הכבלים האלו לא סלחניים ולא צובעים כלום - נטרלים. אמנם לדעתי היו כמה חסרונות קלים שברמות הגבוהות שאנו מדברים עליהן הם אקוטים, אבל זה עניין של קצת fine tuning. 

מחירים

כבל אינטרקונקט RCA דגם SWIFT מטר אחד – 5,500 ₪.

כבל רמקול REVERIE באורך 2 מטרים – 14,000 ₪ (מחברי כסף יצוק תוספת 2,000 ₪ ).

כבל חשמל SWIFT באורך 1.2 מטרים – 2,700 ₪. 

כבל דיגיטלי COAX דגם VARIDIG באורך 1 מטר – 4,000 ₪.

שירות ואחריות: אודיו זיפ

רכיבי המערכת

רמקולים: Avantgarde Acoustics Duo

הגברה: מונו בלוקים VTL MB-125

קדם מגבר: AVM PA 5.2

מקורות:

נגן - Vincent CD-S6 MKII

אנלוג – Project RPM1.3

דאק: AVM Evolution DAC modul

פונו: Cambridge Audio 640P

כבילה:

רמקולים – Nordost Red Dawn + Purist Ferox

אינטרקונקטים – Acoustic Zen Matrix Reference + DIY silver

חשמל – Kubala Sosna Elation, Neotech 3001, Sine Coliseum, DIY silver

תשתית חשמל: קו ייעודי, הארכה חיצונית, פאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold

מפצל Oyaide R1 + XXX, Sine Nano.

סטנד: DIY מבוסס UPN + עץ במבו תלת שכבתי  38מ"מ X2

מערכת שיכוך אקטיבי ופסיבי מבוססת גולות קרמיות.

אקוסטיקה: פנלים מרחפים SOLO HEXAGON 50mm

http://www.dtown.co.il/articles/3888.html




                            


רמקולים במבחן - MARTEN Form Floor

marten form - ביקורת רמקוליםmarten form - ביקורת רמקולים

זוג רמקולים MARTEN Form Floor עומד למבחן - כיצד מתנהגות יחידות וופרים קרמיות? מה המאפיינים של יחידה כזו ואיך הרמקולים עומדים במגוון סגנונות מוזיקה? ביקורת רמקולים.

לאחרונה יותר ויותר חובבים בישראל נחשפים לרמקולים קרמיים. לא מעט מהם מדווחים על כך ש״גילו את האור״ האודיופילי האמיתי. זה משום שרמקולים מבוססי קרמיקה חולקים מכנה משותף אחד עקרי - שקיפות ונקיון. וכמו שזה ממכר ומרשים מאוד, היכולות הללו יכולות להוות גם חסרון. 

ההיכרות שלי עם רמקולים מבוססי יחידות קרמיות היא גדולה. אני מחזיק באחד כזה ולפניו היה לי גם רמקול קרמי. לרמקולים הקרמיים התוודעתי בשנת 2010 ומאז אינני רואה את עצמי משתמש ברמקול שאינו חולק יחידה קשיחה וקלה. דגמי הרמקולים הקרמיים הנמכרים כיום בעולם שונים אחד מהשני אך מהצד השני דומים כל כך. 

ישנם כמה פרמטרים שמאפיינים מאוד רמקולים מבוססי יחידות קרמיות של אקוטון: 

- מהירות

- פירוט

- רזולוציה

- בס קצר ומדויק

- מיקרו דינמיקה

- שקיפות

עם זאת, ליחידות הקרמיות יש נטייה לבהירות מסויימת, הרמקולים רגישים מאוד לאלקטרוניקה שמשודכת אליהם, הם דורשים תשומת לב רבה בהעמדה וגם יקרים להחריד ברוב המוחלט של המקרים. עד לפני פחות משנה, הרמקול הקרמי הזול ביותר שהסתובב בישראל עלה 60,000 ש״ח. כיום חוקי המשחק השתנו כאשר יצרנית אחת, מכובדת בהחלט, החליטה ליצר רמקול מבוסס יחידה קרמית של אקוטון במחיר של כ-25,000 ש״ח. זה בעצם הרמקול הקרמי הרצפתי הזול ביותר שאני מכיר, האם הבשורה טובה גם באיכות הצליל? עוד מעט נגלה. 

marten form - ביקורת רמקולים

אז מהי בעצם יחידה קרמית?

אחת מיצרניות היחידות (דרייברים) שנחשבות לטובות ביותר בעולם היא אקוטון. היצרנית הזו היא שפיתחה את הטופולוגיה הזו. המטרה היא לייצר יחידה שאינה מושפעת משינוי טמפרטורה, אינה רגישה ללחות והצליל שלה הוא בהחלט יחודי ומיוחד. הרבה מייחסים ליחידה הקרמית את הצליל היקר, ה"נוצץ" והאודיופילי. זה נכון בהחלט, אך מי שיודע כיצד להתמודד עם רמקולים "מפונקים" ידע להתמודד גם עם הקרמיים ולאזן אותו על פי טעמו.

יצרנית הרמקולים MARTEN
זוהי יצרנית שוודית שנוסדה בשנת 1998 והחלה את דרכה עם רמקולים מבוססים יחידות של אקוטון הגרמנית. היא נחשבת לאחת מיצרניות הרמקולים הטובות שיש בשוק האודיו העולמי ומייצרת מוצרים במנעד מחירים שנע בין 25,000 ש״ח ועד למעל למליון ש״ח. הרמקולים של marten קיבלו פרסים רבים ותשבוחות מצד כתבים וחובבים בארץ ובעולם. בכלל, יצרנית מעניינת מאוד שהיתה חסרה במחוזותינו. 

MARTEN Form Floor

מדובר ברמקול רצפה גבוהה וצר בתצורת 2way. לרמקול יחידת מידבס מהמהדורה הבסיסית של אקוטון בקוטר 7 אינטש ויחידת טויטר בטופולוגיית ריבון. מבנה התיבה משולש. המבנה המשולב מיועד לבטל גלים עומדים וכך ״ממית״ את התיבה העשויה mdf בעובי של 19 מילימטר בגימור שחור מבריק, לבן מבריק ושלושה גימורי עץ שונים. זהו רמקול מהמם ביופיו לטעמי. הנתונים הטכנים מספרים לנו על עכבה שנעה בין 8 ל-5.9 אוהם, רגישות של 87 דציבל, היענות לתדר שנעה בין 36 הרץ ומטפסת עד 40 קילוהץ. חיתוך מפלג התדרים הוא ב-Second order. כלומר: 12 דציבל לאוקטבה. החיתוך בין הטויטר ליחידת המידבס נעשה ב-3000 הרץ. זה אומר שיחידת המידבס מטפסת גבוה מאוד ומונחתת ב-12 דציבל בין הטוויטר אליה.

marten form - ביקורת רמקולים

מבחן האזנה

אני פותח את הביקורת דווקא עם האתגר הקלאסי
הפתיח המאתגר של היצירה כבר מספר לי על כך שמדובר במשהו בלתי רגיל. רמקול 2way שמצליח להעביר תזמורת כפי שזה מצליח הוא מחזה נדיר במחוזותינו. נדיר מספיק בשביל שאני אתפעל. זו אמנם לא הפעם הראשונה שזה "תופס אותי" בסקירה, או שאגיד זאת אחרת - הוא אמנם לא היחידי אך הוא בין הבודדים שלא רק מחזיק תזמורת סימפונית אם כי גם חושף לי את כל הפרטים החשובים לי. מהירות, הפרדה, פרופורציות ורזולוציה שאם עיני היו עצומות הייתי בטוח שכל הטוב הזה מחולק בין 3 יחידות אימתניות. והנה, יחידה אחת של 7 אינטש + טויטר ריבון עושה את זה. וזו בשורה משמחת מאוד. אני ממשיך ובוחן את חליל הפיקולו שנשמע טבעי, החריפות הטבעית שלו נחשפת ואף האוויר הבוקע מהחרירים שבו. הפרקשיין מתגלים כמהירים ומדויקים. הרמקולים הקרמים יודעים לחשוף טרנזיינטים באופן כזה שאי אפשר להתעלם מהמיידיות של הצליל והצלילות שהוא מפיק. הקטע הוא שזה מתרחש כמעט בכל עוצמה. 

במוסיקת ג׳אז הרמקול משנה את עורו. מהיכולת שלו להיות תוקפני הוא הופך לרך, מעודן, ״עוטף״ ויחד עם זאת מדויק, מהיר כברק ורזולטיבי ביותר. זה אומר שנשמע את כל הניואנסים שבוקעים מהסקסופון (אויר, נידנוד, מתכת) ועם זאת ללא שמץ של אנליטיות או יבשושיות בצליל. השילוב הזה של היכולות מאפשר גם לפסנתר להשמע טבעי מאוד. המדהים הוא שהרמקול מצליח לרדת מאוד נמוך. אומנם על פי הספסיקציות אין איזו בשורה של רמקול שמנגן נמוך במיוחד ביחס למתחרים, אך התחושה שהוא נותן היא שהוא יורד נמוך יותר מאשר הכתוב. זה מסדר לנו קונטרבס שנשמע מדהים. עם גוף, גודל נכון וצליל מגובש וברור. אפשר ממש לקחת עיפרון ולכתוב את התוים שהוא מנגן מבלי לפספס אפילו אחד. יש משהו מאוד מרגיע בבס של היחידה הקרמית. התחושה שהבס הזה נותן היא שהוא יצליח להתמודד עם כל תדר שיתבקש להשמיע ויתרה מכך, למרות שמדובר סך הכל ביחידת 7 אינץ', גם בכל הנוגע לעוצמת הבס אני מרגיש בטוח. הוא חזק, עוצמתי ובריא מאוד. 

היכולת של הרמקולים הללו לחשוף הקלטות היא פנומינלית. זה מדהים שגם רמקול זול כזה מחזיק כמה יתרונות שהן ממש מכנה משותף בין הרמקולים האישיים שלי שעולים פי 11 מהמרטן הללו. אני זוקף את זה לזכות התכנון המעולה וכמובן, היחידה של אקוטון שאת היתרונות והחסרונות שלה אני מכיר היטב. נכון, אין כאן את כל הפרטים שאני מקבל ברמקול שלי. גם היחס בין המימדים אינו מהווה ממש תחרות. אבל באופן מסוים, ההגשה דומה. 

marten form - ביקורת רמקולים
אני ממשיך עם מוסיקת רוק כבד. כאן אני כבר חש שהרמקול אומנם עוצמתי אך חסרה לי עוד יחידה שתוריד לחץ מאותה בודדת שעליה מוטל כל העומס. עדיין, למרות שהתעללתי בו קשות, הרמקול לא קרס. כאילו ידע להשאיר לי את מה שחשוב (דינמיקה ואנרגיה) על חשבון פרמטרים חשובים אך פחות במקרה הזה (פרטים ורזולוציה). זה אומר שאת הניואנסים שבגיטרה תשמעו פחות אך תקבלו עדיין מספיק אנרגיה בדיסטורשיין על מנת שתחושו שהגיטריסט הזה ״מתחרע״. כך גם עם התופים. הדינמיקה באה על חשבון המיקרו דינמיקה והניואנסים. זה אומר שתקבלו תוף רגל עוצמתי מאוד על חשבון היכולת של הרמקול להשמיע את המפגש בין הפטיש לעור. אך המדהים הוא שדבר לא בה על חשבון קולות השירה. הם שלעצמם, מבעד לפלייבק הכוחני, נשמעים פשוט נהדר. ולתוצאה הזו, מרמקול כזה, עם יחידה אחת בודדה וטויטר לא ממש גדול, לא ציפיתי. 

השילוב של טוויטר הריבון עם היחידה הקרמית הוא חכם. הרמקולים הקודמים קודמים שהיו לי (ארום קנטוס הרמוני) סבלו מבעיה קלה. טויטר הריבון היה כל כך מהיר לעומת יחידת הבס, שתמיד היתה תחושה שיש איחור בבס. כאילו הוא מנסה לעקוב אחריו אך לא ממש מצליח. היחידה הקרמית כל כך מהירה ומיידית, שהשילוב בניהם מרגיש טבעי ונכון. יחידה איטית מזו, פחות מיידית ויותר כבדה, היתה מביאה לתוצאה פחות מגובשת ומאוזנת. 

ממשיכים עם קולות אדם וכאן המהירות והמיידיות שלהם חושפים כל נידנוד בקולה של יסמין לוי.

marten form

נקודות ציון

התאמה לחללים
למרות שמדובר ברמקול 2way, הוא אינו קטן במימדיו והיחידה הזו כל כך דינמית וגיבורה שאין בעיה שימלא חללים גדולים משמעותית ממה שנראה שיצליח. בחללים עד 30 מטר הוא יסתדר בהחלט. 

העמדה ומיקום
כיוון שמדובר ברמקול בעל פורט תחתון ותיבה חזקה ומתה, הוא אינו רגיש למיקומים. אך כידוע לכם, ככל שנרחיק אותו מקירות כך נקבל יותר במה, יותר הולוגרפיה ופחות התערבות של החלל. 

התאמה לאלקטרוניקה
מאוד מפונק. יחשוף המון בעיות במגברים אינם איכותיים מספיק. בין המגברים הטובים ששמעתי איתו הם האלקטרוניקה של אודיו אלכימי ומגברים משולבים של לקסמן. בטוח שיש עוד ולכן אמליץ לבחון היטב את האלקטרוניקה המשודכת אליו. 

בנימה אישית

לרמקול הקרמי יש אופי בסיסי. והוא בעצם ההביצועים המאוד מרשימים שלו בתוספת "נימה" אנליטית. זהו רמקול שניתן לקחת אותו לכל מקום שתחפצו. לחמם, לקרר, לנפח או להשאיר אותו נטרלי. את המשחק הזה יש לעשות בעדינות ובמחשבה רבה. הרמקולים הללו משתנים מקצה לקצה בנגיעה קלה במה שמאחוריו.

marten form - ביקורת רמקולים

סיכום

אני מכיר רמקולים קרמים. חי עם אחד כזה מאוד נחשב לאחר שעברתי מאחר, שכמו הנוכחי, גם כן היה קרמי. לרמקולים הקרמים מכנה משותף מאוד מובהק. הם מפורטים מאוד, מהירים בטירוף, מדויקים ודינמים באופן יוצא דופן. עם זאת, בתכנון לא נכון, היחידה הזו עלולה לגלות חריפות. לרוב, מאחורי היחידה עומדים רכיבים יקרים שאמורים להוציא מהיחידה הבלתי סלחנית הזו משהו שהאוזן שלנו תצליח להתחבר אליו. מרטן, לשמחתי הרבה, הצליחו לעשות את זה בזול - הפתעה נעימה.

זהו אחד הרמקולים הטובים ביותר שמסתובבים בישראל במחיר הזה. ישנו מושג שנקרא ״צליל יקר״. זהו אותו צליל שקוף ואוורירי שמאפיין רמקולים יקרים. והרמקול הזה בדיוק שם. 

הוא מצליח לזהות כל פיפס שמוקלט ולשדר אותו אל המאזין בקלות יתרה. עם זאת, למרות שמדובר ברמקול בעל יחידת מידבס אחת של 7 אינטש, הוא מצליח למלא חללים במימדים שמעט מאוד רמקולים בעלי מספר יחידות דומה מצליחים. 

במילים אחרות. גם סלון כמו שלי (קצת יותר מ-30 מ״ר) מתמלא בצלילים כאילו מדובר ברמקול רצפה גדול מימדים ומרובה יחידות. 

היכולת שלו לחשוף פרטים, לנגן בס הדוק, מדויק ומלא היא מדהימה בעיני. המהירות, הדינמיקה והאיזון הטונאלי הם משהו שלא ניתן להתעלם ממנו. בטח שלא במחיר הזה. 

עם זאת צריך לזכור. רמקולים קרמים מעצם היותם שקופים ביותר, מביאים איתם גם חסרון משמעותי - הם מפונקים מאוד. השקיפות והחושפנות אינם מקבלים כל מגבר בברכה. יש להתאים להם את הציוד המדויק עבורם ועבור החלל שבו הם נימצאים. ברגע שהאלקטרוניקה מתאימה, מיד תבחינו ביכולות האמיתיות שלהם.

במילים אחרות, חשוב לזכור שהרמקול הזה ידרוש אלקטרוניקה שבהרבה מקרים תהיה יקרה ממנו משמעותית על מנת לסחוט ממנו את כל הפוטנציאל שלו. מאידך, אלקטרוניקה זולה ומאוד איכותית אומנם לא קל למצוא אך בהחלט יש כמה מוצרים שעובדים עם הרמקולים הללו מצוין. 

את הסקירה הזו ביצעתי בהתרגשות מסויימת. ראשית הבשורה שבמחיר - יצרנית אחת ששברה את החוקים. שנית, בדיוק בפסח, בשנת 2010, אספתי את הרמקול הקרמי הראשון שלי מנמל התעופה. פסח הזה, הוא סגירת מעגל. בהאזנה אליהם הבנתי שלמרות המחיר ל״מתחילים״ זהו אינו רמקול לכאלה. הוא דורש ידע, תשומת לב ונסיון רב בהאזנה על מנת להבין באמת מה הם יודעים לעשות וכיצד ניתן להגיע לזה. 

שורה תחתונה
זהו אינו רמקול לאודיופיל המתחיל, אבל הוא אחד הרמקולים ה״זולים״ היחידים שנישמעו כמו היקרים שבחבורה.

מחיר: 25,000 ש״ח

אחריות ושירות: אודיוזיפ

http://www.dtown.co.il/articles/3867.html


כל הזכויות שמורות ©   האתר מאובטח באמצעות SSL 2048bit  ותקן PCI

בניית אתרים